#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. למסקנא על מה אמר רב כהנא קדרה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא? 	"על דברי המשנה שאם האילן קדם לעיר קוצץ ונותן דמים. ויאמר בעל האילן תנו לי דמים תחילה ואח""כ *<br>אקצוץ. ועל זה אמר רב כהנא שאם באת להמתין עד מתן מעות יעמוד אילן זה לאורך ימים, כי בני העיר <br>סומכים זה על זה, ובעל האילן רוצה בכך. לפיכך יקוץ ואח""כ יגבה מעותיו מהם בב""ד."	בבא בתרא כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צא. כמה מרחיקין מן העיר ומדוע 1) אילן 2) חרוב ושקמה 3) אילן סרק 4) זרעים 5) גורן קבוע 6) קברות? 	"1) בארץ ישראל עשרים וחמש אמה משום נוי העיר, לפי שנוי העיר שיש מרחב פנוי לפניה. בחו""ל א""צ להרחיק.<br>2) בא""י חמישים אמה שענפיהם מרובים.<br>3) בא""י לת""ק כאילן פרי עשרים וחמש אמה וכנ""ל. לאבא שאול חמישים אמה שגנאי הוא לעיר.<br>4) אלף אמה לרבנן דאמרי אין עושים מגרש שדה. בדעת ר""א לא התבאר אם יש בזרעים חסרון לנוי העיר.<br>5) חמשים אמה מפני המוץ המזיק את בני העיר כשהוא זורה, וגם הזרעים הוא מיבש. [והתוס' לקמן (כו,א ד""ה זיקא) כתבו שלרבינא משנתנו רבנן אבל לר' יוסי א""צ להרחיק כלל[.<br>6) חמישים אמה משום ריח רע."	בבא בתרא כד: - כה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צה. האם קוצץ והאם נותן דמים ומדוע 1) כשנטע אילן סמוך לבור חבירו 2) כשספק מי קדם 3) והאם משלם אם הזיק האילן לבור?	"1) לרבנן קוצץ ונותן דמים. ופרש""י דכיון שברשות נטע שאינו מזיק עד זמן גדול לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל היזקא דיחיד. [ובגי' הש""ס ציין לדברי התוס' לעיל יח,ב ד""ה ואי שכתבו שיתן דמים כיון שחששו להפסד מרובה של בעל האילן[. לרבי יוסי לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו ועל הניזק להרחיק את עצמו. והלכה כרבי יוסי.<br>2) אף לרבנן לא יקוץ. שהרי אם ודאי האילן קדם לא יקוץ, מספק גם כן אין אומרים לו לקצוץ שעל הניזק להביא ראיה שהבור קדם.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה זיקא) שלא פליגי רבי יוסי ורבנן אלא לענין הרחקה אבל לענין חיוב תשלומין לכ""ע אם הזיק פטור."	בבא בתרא כד: - כו. ותוס'		
